מאת עו"ד איתי שונשיין, היועץ המשפטי של איגוד תאגידי המים והביוב ושותף במשרד.
המאבק על עתיד תאגידי המים והביוב עולה שלב, כאשר שר האנרגיה אלי כהן פועל בנחישות לסגירת התאגידים והשבת פעילות משק המים והביוב בחזרה לרשות המקומית, תוך טענה מרכזית אודות חוסר יעילות בניהול התאגידים, כך שהשבת הפעילות לרשות המקומית תוזיל את תעריפי המים והביוב.
מטרות חוק תאגידי המים
להזכיר כי חוק תאגידי המים אושר בשנת 2001, ולו מספר מטרות עיקריות בהתאם לסעיף 1:
מטרות החוק והדרכים להשגתן
1. (א) מטרותיו של חוק זה הן:
- להבטיח רמת שירות, איכות ואמינות נאותים, במחירים סבירים ובלא הפליה, בתחום שירותי המים והביוב;
- להבטיח ייעוד של ההכנסות ממתן שירותי אספקת מים וביוב לצורך השקעות במערכות המים והביוב, הפעלתן ומתן השירותים;
- לאפשר גיוס הון להשקעות במשק המים והביוב, ושיתוף משקיעים פרטיים בבעלות ובחלוקת הרווחים;
- להביא לניהול עסקי, מקצועי ויעיל של מערכות המים והביוב ברשויות המקומיות;
- לעודד חיסכון במים ובמשאבים אחרים, שמירה על מקורות המים, בריאות הציבור, איכות הסביבה וערכי טבע ונוף ומניעת זיהום הים והנחלים, ככל שהדברים נובעים ממשק המים והביוב;
- לעודד תחרות במתן שירותים הקשורים במשק המים והביוב.
(ב) לשם השגת מטרות החוק יוסמכו הרשויות המקומיות להקים, לפי חוק זה, חברות לשירות ציבורי, שתפקידן העיקרי יהיה לתת שירותי מים וביוב בתחומיהן; על החברות יוטלו חובות לענין מתן השירותים, באיכות נאותה לכלל התושבים בלא הפליה, יוסמכו לגבות את התשלומים בעד השירותים, והן יהיו נתונות לפיקוח הממונה ולבקרת איכות ועלויות השירותים בידי הרשות, אשר תקבע גם את תעריפי השירותים.
נכון לשנת 2026 מרבית הרשויות המקומיות במדינת ישראל מאוגדות תחת תאגידי מים, כך שבפועל פועלים במדינה 56 תאגידי מים וביוב הנותנים שירותים לכ-8 מיליון תושבים.
עמדת משרד האנרגיה: הסוף לתאגידי המים ברשויות שיעמדו בקריטריונים
משרד האנרגיה והעומד בראשו פרסמו בחודש יולי 2025 הודעה לתקשורת, בה הם מציינים את הדברים הבאים:
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: "מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות."
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו"ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שייקבעו, יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד תוך שמירה על משק כספי סגור. תזכיר חוק בעניין זה הופץ להערות הציבור.
המהלך צפוי לשים סוף להוצאות מנופחות ובזבוזי כספים הקיימים כיום בחלק מהתאגידים, ולהביא לחיסכון והתייעלות בהוצאות תפעול משק המים והביוב. כיום, תאגידי המים מחזיקים מערכות ניהוליות כפולות לאלה הקיימות כבר ברשויות המקומיות, ומאיישים תפקידים מיותרים, מה שמוביל לייקור תעריף המים לציבור.
עמדת רשות המים
מנגד אציין את עמדתו של מנכ"ל רשות המים יחזקאל ליפשיץ, שהוגשה למשרד האנרגיה:
"המצב הנוכחי טוב לאין ערוך, ממצב משק המים כפי שהיה לפני שנים, בהן הייתה האחריות לניהול משק המים העירוני מצויה בידי הרשויות המקומיות.
"ישנה הגדלה דרמטית בהשקעות במשק המים, כתוצאה מהעברת משק המים והביוב העירוני לניהול תאגידי המים, הקטנה מהותית בפחת המים ובפחת הגבייה, באופן שחסך הקמת מתקני התפלה נוספים וחוסך מאות מיליוני שקל בשנה, ויתרונות רבים אחרים.
מהפכת התאגוד העירוני, שהחלה לפני למעלה מ-20 שנה, שקולה למהפכת ההתפלה ולמהפכת השבת מי קולחים. שלושתן יחד, קידמו את משק המים הישראלי באופן שאיפשר את ייצובו, אספקת מים סדירה, טיפול בביוב ושירות איכותי לצרכני המים, והוא מהווה כיום מגדלור למדינות רבות בעולם, לרבות המפותחות ביותר שבהן.
"על אף המטרה של צמצום עלויות שהמהלך טוען להשיג, ניתוח עומק של הנתונים מצביע על כך, כי מימוש המהלך לפירוק תאגידי המים והביוב צפוי לגרום נזק רב למשק המים העירוני, וכפועל יוצא לצרכני המים בישראל.
"הוא יוביל דווקא לייקור העלויות, להשקעות חסר בתשתיות, לזליגת כספים לשימושים אחרים, לגידול בפחת המים ובפחת הגבייה, לצריכת מים לא מושכלת בידי הרשות המקומית, לפגיעה ביכולת המימון של משק המים העירוני וביכולת להסיר חסמי דיור.
"בנוסף, הוא צפוי להביא לפגיעה במוכנות לחירום ובהגנת סייבר, לירידה ברמת הפיקוח ופגיעה ביכולת האכיפה. הערכה ראשונית מצביעה, כי יישום המהלך צפוי להביא להעלאה מיידית בתעריפי המים והביוב, ובטווח הארוך לייקור של למעלה מ-20% בתעריפים, וכתוצאה – להעלאת יוקר המחיה.
"מנגד, התועלת הכספית הגלומה בחיסכון ברכיב המע"מ הינה שולית, ומשקפת הפחתה של כ-1.6% בתעריף המים לבית, הגם שרשות המים פועלת כל העת, ללא לאות, להפחתת תעריף המים או למצער לאי-ייקורו ואין חלילה היא מזלזלת בכל שבריר אחוז ובצורך להקל על יוקר המחייה. יתרה מכך, הפחתה זו, יכולה להיעשות במגוון דרכים, ובהן – נטל הארנונה שעולה לשיעור של כ-3%-2.5% בתעריף המים, נטל דמי החכירה לרשות מקרקעי ישראל ועוד.
"בד בבד, מהלך זה צפוי להביא לפגיעה קשה בעסקים, קטנים כגדולים: קבלני בניה, מפעלים, מלונות, מסעדות ובתי אוכל וכיו"ב, המחויבים בתעריף הגבוה ולמעשה מסבסדים את צרכני הבית, ואשר מהווים כ-22% מצריכת המים העירונית. צרכנים אלו, לא יוכלו יותר לקזז את המע"מ, ותעריף המים האפקטיבי שלהם יעלה, באופן מיידי, בכ-15%.
"גם בנושא החיסכון בעלויות, שכרנו ייצא בהפסדנו. די אם ניקח כדוגמא תאגיד רב-רשותי, המאגד מספר רב של רשויות. במשק המים והביוב העירוני ישנם 29 תאגידים כאלה, כאשר ביניהם המספר הרב ביותר של רשויות מקומיות מצוי בתאגיד "פלג הגליל", המתאגד 13 רשויות מקומיות. פירוק תאגיד מעין זה, המעסיק כיום 45 עובדים ובממוצע 3.4 עובדים לרשות מקומית, יוביל להקמת מחלקות מים וביוב בכל אחת ואחת מן הרשויות החברות בו, דבר שיוביל בהכרח לגידול במספר העובדים העוסקים בתחום המים והביוב ברשויות ולגידול בעלויות השכר".
עוד כתב כי "ייתכן גם שהמהלך יעורר ביקורת ציבורית, עקב ירידה לטמיון של מענקי תאגוד שניתנו מכספי ציבור והלוואות בעלים שניתנו לרשויות המקומיות בשעתו ומומנו על ידי הצרכנים, בעד הסכמתן למהלך התאגוד, בהיקף נומינלי של 2.1 מיליארד שקל. לחילופין, ככל שהשבת המענקים והלוואות הבעלים תהיה תנאי להעברת התשתיות בחזרה לידי הרשויות המקומיות, היא תיצור הכבדה כספית גדולה על הרשויות המקומיות".
עמדת משרד האוצר ופרופ' יוג'ין קנדל
גם משרד האוצר הצטרף לעמדת מנכ"ל רשות המים, באומרו כי מצב משק המים תחת התאגידים טוב לאין שיעור ממצבו תחת הרשויות:
"כאשר משק המים נוהל בידי הרשות המקומית עצם דיווח הנתונים היה שגוי באופן שלא אפשר קבלת תמונה רלוונטית שהכרחית לצורך ניהול תקין של משאב במחסור. כמו כן, פחת המים ירד באופן ניכר עם פעילות התאגידים".
גם פרופסור יוג'ין קנדל, יו"ר הוועדה לבדיקת הרגולציה במשק המים של רשות המים, מרצה בכיר באוניברסיטה העברית ויו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, כותב דברים דומים בהתייחסותו לתזכיר החוק:
"תאגידי המים והביוב שהפכו לגופים מקצועיים העוסקים בתחום תשתיתי מובהק תוך תכנונו לטווח ארוך הביאו כצפוי תועלת רבה לצרכני הקצה של משק המים והביוב העירוני, יחסית למצב הקודם בו מים סופקו על ידי הרשות המקומית עצמה.
הקריאות לביטול הרפורמה שעדיין נשמעות הן שגויות ומימושן יזיק הן לצרכני המים והן למשלמי המיסים. מדיניות ההשקעה לטווח ארוך במשק המים לא יכולה להישאר בסמכות הרשויות המקומיות. חזרה למדיניות זו תקטין את ההשקעות בתשתיות חדשות, בשדרוג ותחזוקה של הקיימות ובהבטחת ביטחון מים ממפגעים הרבה מתחת לדרוש ותעלה בעתיד עשרות מיליארדים למשלמי המיסים ולתושבי אותן רשויות.
ביטול הרפורמה והשבת משק המים והביוב לידי הרשות המקומית הינו מורכב ביותר מבחינה יישומית, ובפרט בתאגידים הרב רשותיים, ומחייב את הרשויות המקומיות להחזיר את מענקי ההקמה לאוצר המדינה ולמשק המים. אי החזרה של מענקים יגרור תביעות משפטיות מצד ארגוני ציבור המייצגים שאיפה למנהל תקין ולא יאפשר למשק המים כולו לתפקד.
ישנם מהלכים ורפורמות שנעשות על מנת לפתור בעיות אקוטיות – הרפורמה במשק המים היא דוגמא לכך. ישנן רפורמות שנעשות לשם פרסום מוביל הרפורמה, אך ישנם מהלכים אשר בכוונה תחילה מיועדים לרצות קבוצה של בעלי עניין קטנה וקולנית תוך גרימת נזק גדול ומתמשך לציבור הרחב. ביטול התאגידים היא דוגמא מצויינת לסוג כזה של מהלך ולכן אין לקדמו."
המצב המשפטי היום
המצב המשפטי נכון להיום הוא כי מליאת הכנסת אישרה ב-10 באפריל השנה בקריאה ראשונה את הצעת החוק. בשלב הבא עוברת הצעת החוק לוועדת הכלכלה לקריאה שנייה ושלישית.
איגוד תאגידי המים והביוב, בראשותו של רו"ח זוהר נויימרק, נערך בימים אלה להליך משפטי ולפנייה לגורמים בכנסת ובממשלה, בכדי לשנות את הצעת החוק ולשים דגש על ייעול משק המים באמצעות תאגידי המים.
שאלות נפוצות
מה מציעה הצעת החוק?
לאפשר לרשויות מקומיות שיעמדו בקריטריונים שייקבעו לנהל את משק המים בעצמן, בלי חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור.
מה עמדת רשות המים?
רשות המים מתנגדת. לפי עמדתה, המהלך צפוי לייקר את תעריפי המים והביוב, לפגוע בהשקעות בתשתיות ולהגדיל את פחת המים.
איפה עומדת הצעת החוק היום?
היא אושרה בקריאה ראשונה ב-10 באפריל, והשלב הבא הוא ועדת הכלכלה, לקריאה שנייה ושלישית.
על הכותב
עו"ד איתי שונשיין הוא היועץ המשפטי של איגוד תאגידי המים והביוב, ושותף במשרד עורכי הדין אהד שונשיין ושות', המתמחה בתחום הרשויות המקומיות, תאגידי מים, חברות כלכליות ועירוניות, משפט מנהלי, רגולציה ועוד.
